בסשן ההאזנה לאלבום המופת Back To Black של איימי ויינהאוס ומארק רונסון, נתעמק בתקליט שהחזיר את הסול, הדו־וופ והרית׳ם אנד בלוז אל הפופ, ועשה את זה מבעד ללב שבור, עירוניות לונדונית, הומור שחור משחור וקול שאי אפשר לטעות בו. דרך שירים כמו “Rehab”, “You Know I’m No Good”, “Love Is a Losing Game” ו־“Back to Black”, נדבר על הדרך שבה ויינהאוס ורונסון לקחו חומרים קלאסיים משנות ה־50 וה־60, העבירו אותם דרך חיים כאוטיים וכתיבה חדה וחשופה, והפכו אותם לאלבום שנשמע בו־זמנית ישן וחדש לגמרי. בעולם שבו הכוכבים נגישים מתמיד, איימי הצליחה, באפס מאמץ, ליצור לעצמה מעמד אייקוני, עם לחנים ועיבודים שישבו בול על הפרסונה שלה, ועם הסיפורים הקטנים והמאוד כנים שלה על אהבה, התמכרות, בגידה, אשמה והרס עצמי.
