תערוכה ייחודית קבוצתית שמקורה בזיכרונות ילדות בעיר פתח תקוה. הזיכרון הסובייקטיבי המעורב בקולקטיבי בהתייחסות למקומות ומבנים שאינם, היה או לא היה, ומה ומי יעיד על שהיה והתרחש במקום? התערוכה תציג יצירות אמנות של אמנים מובילים, תצלומי ארכיון, ותצלומים פרטים מז’אנר "צילומי אלבום משפחה" של הקהילה. והיא תלווה בטקסטים אישיים ובמחקר אודות המבנים שכבר אינם, והיסטורית המקום.
Dede בתערוכה ישתתפו אמנים מוערכים ילידי פ"ת, ביניהם: שחר מרקוס, שרון רז, דדה, רון עומר, בן פרג' ואמנים נוספים שיציגו עבודות המתרפקות על צפונות עיר ילדותם, מקומות ומבנים שהיו חלק מהותי של פני
העיר בתקופת ילדותם. מקומות שהשתנו, נכחדו, הוחרבו, ונהרסו במהלך השנים. זהו מסע פרטי המכיל בתוכו מסע קולקטיבי אל גן החיות המיתולוגי אל ג’וני השימפנזה (גן החיות נפתח ב 1954, אך עם הגידול באוכלוסייה, הרעש שיצרו החיות ומחיר הקרקע, כל אלו הביאו לסגירתו), אל מוזיאון הפוחלצים המדיף ריח פורמלין, אל תחנת כיבוי האש סמוך אליה היה אמפיתאטרון אורון, קולנוע שלום והיכל, ה"שקם", בריכת השחייה (שהוחרבה) ב"גן יהונתן"
שהוקמה בשנות ה 50 ויועדה ללימודי שחיה לחולי פוליו, רחבת גן יד לבנים, והפרדסים רחבי הידיים שניטעו באדמת המושבה (כפי שכונתה פ"ת בראשיתה) חלקות האדמה הפכו למבוקשות ומחירי הקרקע לבנייה ולתעשייה האמירו. בעשורים האחרונים הפרדסים שנותרו בקצותיה של העיר גם הם הוחלפו לטובת שכונות מגורים חדשות.