חמש אחר הצהריים. השעה שבה, העולם נעצר לרגע של סדר: כוס, צלוחית, כפית וקוד התנהגות מוסכם. מסיבת תה היא טקס של ריסון מנומס. אבל מה קורה כשהשולחן הזה, הערוך והמוקפד, מתגלה כאחיזת עיניים? מסיבת התה של אליס היא מטאפורה למציאות אלטרנטיבית בה נשארו הכללים אך תכליתם נשכחה. התערוכה "מסיבת תה: אחרי אליס" מבקשת להתבונן במסיבת התה כמרחב שבו הזמן נע בקצב משלו, חפצים מחליפים תפקידים, ומשמעויות חדשות צומחות מתוך מה שנראה כבלבול או אי-סדר. הריבוי, המשחק והדמיון הופכים הזדמנות להרחבת גבולות האפשר. בחדר שבו השעון תקוע על השעה שש והתה לעולם אינו נגמר, צפות ועולות תהיות בדבר ההיגיון שבבסיס המוסכמות והמציאות שאנו חווים, כאשר השאלה אינה כיצד להשיב סדר על כנו, אלא אילו אפשרויות חדשות עשויות להיוולד דווקא מתוך הכאוס.
