בעקבות מותה של מהסא אמיני והתעוררות תנועת אישה, חיים, חירות, מצאה עצמה PjShak – אמנית איראנית החיה בגלות ופועלת תחת שם בדוי – שבה בזיכרונה אל ארץ שחשבה כי הותירה מאחור. שלוש המילים שנישאו ברחובות איראן, נכתבו על קירות והדהדו ברחבי העולם, חיברו עבורה מחדש בין עבר אישי, תחושת שייכות ומאבק קולקטיבי.
בסדרה דם וזהב היא יוצרת קולאז’ים ידניים המשלבים גזרי נייר, רישומים, טקסטים ושירה עם תצלומים ודימויים שהופצו בעילום שם ברשתות החברתיות בידי אזרחים איראנים במהלך המחאות. בחירה זו מבקשת להעניק נראות לעצם פעולת התיעוד והשיתוף במציאות של צנזורה, דיכוי והשתקה.
כמו בנהר הזמן, עבר, הווה ועתיד מתפתלים כאן זה בתוך זה; הסיפור האישי נטמע בסיפור הקולקטיבי, והיחיד הופך לרבים. הסדרה מוקדשת לנשים ולגברים הנאבקים על חירותם ומעניקה למאבקם נוכחות חזותית מתמשכת – טעונה בזעם ובמלנכוליה, אך גם במחויבות, באומץ ובהתנגדות.
