במשך יותר מחמישה עשורים עוסקת רנטה ברטלמן בגוף, במיניות וביחסי כוחות, ומערערת על הגבולות שבין אינטימיות ואיום, אהבה ואלימות, ומשיכה ודחייה. בשפה פמיניסטית, אירונית ולעיתים פרובוקטיבית, היא חושפת את האופן שבו יחסים אישיים לעולם לא מתקיימים בחלל ריק, אלא נטענים בציפיות, במוסכמות ובהיררכיות חברתיות. הגוף בעבודתה אינו רק נושא לייצוג, אלא מקום שבו נרשמים ומתנגשים תשוקה, שליטה, פגיעוּת והתנגדות.
בסדרה מעוף אווז הבר מופיע דימוי שמקורו באי צ’ינג – ספר התמורות: מסעו של אווז הבר מן המים אל השמים, דרך סלעים ועצים, כנתיב של שינוי, התפתחות והשתחררות. התנועה במרחב הופכת גם לתנועה בזמן, בין שלבים שונים של קשר, זהות ותודעה. הסרט האדום העובר בין הדמויות נע בין חוט מקשר לכבל, בין מחווה של נאמנות לסימן של תלות. בתוך מתח זה, ברטלמן מערערת על הדימוי המסורתי של הזוגיות כהרמוניה יציבה, ומציעה לראות בה מרחב שבו אהבה ומחויבות נבחנות שוב ושוב אל מול הצורך באוטונומיה. חיבור והיפרדות, מסירות ועצמאות, מתקיימים בו בעת ובעונה אחת.
