Road Trip, גלריה זימאק לאמנות עכשווית, עד 27 בנובמבר

טקסט: שיר מזרחי

בתערוכתו החדשה, ׳מסע בדרכים׳ (Road Trip), יוצא יגאל עוזרי למסע חזותי אל לב התרבות האמריקאית, ובוחן את המיתולוגיה של החלום האמריקאי דרך נופים, סמלים ורגעים מחיי היומיום. באמצעות ציוריו הפוטו־ריאליסטיים, הוא מעניק פרשנות חדשה לדימויים המזוהים עם ה״אמריקנה״ – כבישים אינסופיים, נופים פתוחים, אדריכלות אייקונית ותחנות בצדי הדרך – והופך אותם למראות הנעים בין מציאות לחלום, בין זיכרון לפנטזיה. המסע הופך כאן להרבה יותר מתנועה בין מקומות; הוא מסמל את הכמיהה לחופש, להזדמנויות חדשות ולהגשמת חלומות. דרך דימויים אלה מזמין אותנו עוזרי להתבונן מחדש באידיאלים ובפנטזיות שעיצבו את התרבות האמריקאית, ולגלות את הקסם, הנוסטלגיה וההבטחה הטמונים בדרך עצמה.

החלום האמריקאי היה כרוך מזה זמן רב ברעיון התנועה – האמונה שבאמצעות חופש, שאפתנות ונחישות, אדם יכול להשאיר את המוכר מאחור וליצור עתיד חדש. המסע בדרכים מגלם אידיאל זה בצורתו האמריקאית המובהקת ביותר. הכביש המהיר והפתוח מרמז על עצמאות ואפשרויות, בעוד הנופים ודימויי צד-הדרך שבהם נתקלים לאורך המסע הופכים לשברי מסורות לאומיות משותפות. ב׳מסע בדרכים׳, אמריקאנה אינה רק אוסף של סמלים אמריקאיים מוכרים, אלא שפה חזותית הבנויה מאבני בוחן תרבותיות שאיכלסו את הדמיון האמריקאי במשך דורות: המכונית, הדיינרים, המוטלים, תחנות הדלק, הכבישים המהירים הרחבים והעיירות הקטנות. עוזרי משתמש במשיכות המכחול הקפדניות שלו כדי לחבר אלמנטים אלה יחד כתחנות לאורך מסע דמיוני, תוך שהוא מעורר הן את האופטימיות של החלום האמריקאי והן את הנוסטלגיה הסובבת אותו. הדרך הופכת למרחב שבו נפגשים השאיפה והזיכרון, שבו הפנטזיה מוטמעת בתוך החוויה האמריקאית.

הקשר של עוזרי לחלום האמריקאי אינו רק תצפית אמנותית או תרבותית, אלא גם אישי מאוד. עוזרי, שנולד בישראל, היגר לניו יורק עם משפחתו בשנת 1991, והגיע לאמריקה בתקווה לבנות חיים חדשים ולממש את ההזדמנויות המזוהות עם החלום האמריקאי. בתערוכה זו, היסטוריה אישית זו מקבלת משמעות חזותית רחבה יותר. ניתן להבין את המסע ברחבי אמריקה כהמשך למסעו של עוזרי עצמו ממדינה אחת לאחרת, מהמוכר אל הבלתי נודע, ומשאיפה אל עבר אפשרות. לפיכך, הדרך הופכת לבעלת אופי מוחשי ואוטוביוגרפי כאחד – סמל לחוויית ההגירה, לצד דימויים מייצגים של האידיאלים שמשכו דורות של אנשים אל אמריקה. התערוכה ׳מסע בדרכים׳ הופכת להשתקפות של החלום שעוזרי רדף אחריו בעבר.

ב׳מסע בדרכים׳, תשומת הלב של עוזרי לפרטים הופכת מפגשים יומיומיים לרגעים קולנועיים התלויים בין התבוננות לדמיון. תחנות דלק, דיינרים, מכוניות ונשים לבושות ג’ינס הופכים ליותר מאלמנטים מוכרים של החיים באמריקה – הם מתפקדים כחלקיקים מתוך סיפור חזותי רחב יותר. הכרום המשתקף של מכונית, הזוהר הזוהר-פלורסנטי של דיינר, המרקם של בד הג’ינס, או הנוכחות השקטה של אישה מאחורי ההגה, מרונדרים בדיוק רב עד שהציורים נראים בראשיתם כצילומים. תהליך הציור של עוזרי מוסיף רובד נוסף, כזה שנעה מעבר לתיעוד אל עבר פנטזיה. הנשים בציוריו מחזיקות באינטימיות המרגישה בו-זמנית גלויה ומכוונת לחמקמקות. בעבודתו הרחבה יותר, עוזרי משתמש בפוטו-ראליזם לא רק כדי לשחזר את מה שהמצלמה רואה, אלא כדי להעצים את החוויה הרגשית של הדימוי, תוך יצירת מרחב שבו מציאות ופנטזיה מתקיימות זו לצד זו.

כמרכיב נוסף לנימה הבלתי-רשמית הקלאסית של ציוריו, בסדרה זו כולל עוזרי פרטים עכשווים שייחקקו לנצח בתודעה הקולקטיבית שלנו, מה שהופך אותה לעל-זמנית וספציפית לזמן בו-זמנית. הוא נשאר נאמן לגישת הציור שלו, המשלבת משיכות מכחול חדשות ומפורטות עם מרכיבים מופשטים. כשהם מוארים בדימויים קרביים של אדריכלות וחללים פנימיים רטרוספקטיביים, ציוריו קמים לחיים ולוכדים את המרחב שבין הפיזי למופשט. סדרה זו מייצגת יותר מהסמליות הגלויה שמאחוריה, והיא מאפשרת לעוזרי להמשיך בחקירתו את הזהות והאינטימיות בתוך רקע תרבותי משתנה.

בסופו של דבר, ׳מסע בדרכים׳ מביאה יחד את האישי והאוניברסלי דרך גרסתו של עוזרי לאמריקה. מה שמתחיל כאוסף של רגעים מוכרים הופך לחקירה של כמוה, חופש, והרצון לדמיין חיים מעבר למה שמוכר באופן מיידי. התערוכה מותירה אותנו ביסודה עם התחושה שאמריקה אינה רק מקום, אלא רעיון שמעוצב באופן מתמיד על ידי אלה הנוסעים בה, חולמים עליה, והופכים אותה לשלהם.

לאורך הקריירה הבינלאומית הענפה שלו, הציג יגאל עוזרי בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות ברחבי העולם, בין היתר בסין, יפן, ספרד, הולנד, צרפת, בריטניה, גרמניה ומקסיקו. יצירתו זכתה להכרה בינלאומית רחבה, ואף נבחרה להופיע על כריכת הספר Photorealism and the Digital Age. עבודותיו נכללות באוספים של מוסדות אמנות מובילים בעולם, בהם מוזיאון הסמית’סוניאן לאמנות אמריקאית, מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, מוזיאון מקני לאמנות בסן אנטוניו, המוזיאון היהודי בניו יורק, הספרייה הציבורית של ניו יורק, מוזיאון תל אביב לאמנות ומוזיאון האלברטינה בווינה. עוזרי מיוצג בישראל על ידי גלריה זימאק לאמנות עכשווית.