בית בעזה

באחד מהבתים בג’בליה, המפקד אסף את הצוות של דניאל אנגל לתדריך סביב שולחן במטבח. הוא השתמש בחפצים שמצא כדי להסביר לצוות מה קורה: ערימת כוסות הייתה "הבניין הגבוה" ולידה כוס לבנה – "המבנה לבן". היה גם "ההרוס" וגם "המילקי ההפוך" – כי הוא היה שחור למעלה ולבן למטה. דניאל לא הצליח להתרכז בתדריך כי הוא דמיין איך השולחן הזה – וגם קופסת גפרורים, בלון, סרגל מתכת, כפכף, נעל בלט – הופך למופע, שיעזור לו להבין מה קרה לו, לחבריו, לקהל – במלחמה.

תודות: פסטיבל א-ז’אנר — איתי דורון וארז מעין שלו. פסטיבל ישראל — איתי מאוטנר, מיכל ואקנין, והכי מכולם – מוריה.

גופים תומכים: מפעל הפיס, קרן יוצרים עצמאיים, קרן רבינוביץ’גוף שותף: הטחנה

אמנים: דניאל אנגל, ארז מעין שלו, נתנאל קפקא, שרון ברדלי