בתערוכת היחידה הראשונה שלה מציבה חמו נקודת מפגש בדמות קיוסק מדומיין — מבנה המזמין עצירה, התכנסות ושהייה. המיצב נוצר במיוחד עבור הגלריה והתגבש במהלך המלחמה, במציאות שבה גם פעולות יומיומיות כמו להתקרב, להישען, להמתין או לפתוח בשיחה כבר אינן מובנות מאליהן.