אוצרת: סברינה צגלה
תערוכת היחיד ״כמו בית״ של האמן מרטין ויסוק היא התערוכה ה־12 בחדר הפרויקטים של בית ליבלינג. התערוכה עוסקת במושגים של בית ושייכות, ובשאלה מה נותר מהבית כשהחיים שהתקיימו בו כבר אינם?
בית ליבלינג נבנה בשנת־1936 כבית מגורים למהגרים מגרמניה, וכיום הוא פועל כמרכז תרבות ציבורי לאדריכלות ולעירוניות. אף שייעודו השתנה, שמו ממשיך להעיד על עברו. מתוך המתח הזה, יוצא ויסוק למסע בעקבות מושג הבית.
את החיפוש אחר הבית הוא עורך דרך המטבח ההיסטורי של בית ליבלינג — החלל היחיד בבניין שנותר כמעט ללא שינוי מאז ימיו כבית מגורים. באמצעות תבליטי בטון וקולז' צילומים, שנע בין תיעוד לבדיה, הוא מרכיב את המטבח מתוך פרטיו, אך בסדר חדש.
ויסוק אינו מתייחס רק לפרטי המטבח, אלא גם למידותיו, לפרופורציות שלו ולמשמעות של אלמנטים אדריכליים כדוגמת מפתן חדר הפרויקטים והיחסים שבין חלקי החלל. מתוך כך הוא יוצר חדר בתוך חדר. בניגוד לאדריכלות המודרנית, המגדירה לכל חלל תפקיד ברור, ובניגוד למציאות שבה כל מטר מרובע נמדד בערכו הכלכלי, ויסוק מותיר מקום לעודפים, לשאריות ולחללים שאינם מוכרעים. כך הוא מערער על ההיגיון האדריכלי של הבית, ועל התפיסה של אדריכלות כיציבה וקבועה, ומציע לחשוב על הבית כמרחב המשתנה ללא הרף.
ויסוק מזמין את המבקרים להשהות את המבט ולגלות את שכבות של זמן, דימיון וזיכרון שאינו יציב אלא נבנה ומתפוגג שוב ושוב, ולחיפוש אחר משמעות ונשמת חללי הבית.
בתקופה שבה מושג הבית הפך עבור רבים לשברירי, פגיע וטעון. התערוכה מזמינה להתבונן מחדש במשמעותו של הבית ובאפשרות לדמיין אותו כמקום שאפשר לשוב אליו, לשכון בו ולחלום בו על עתיד.
