לאורך יותר מארבעה עשורים פיתחה קאהן שפת אמנות ייחודית ובלתי מתפשרת, שבמרכזה הגוף האנושי – חשוף ופגיע, ובה-בעת רב-עוצמה – המעגן את עיסוקה בנושאים נפיצים כמו זהות ומגדר, אלימות ומלחמה, עקירה והגירה. ציוריה הצבעוניים, המאוכלסים בדמויות גולמיות וסכימטיות שעל גבול החייתיות, נעים ללא הרף בין האישי לפוליטי ובין האינטימי להיסטורי.
האמנות של קאהן אינה מציעה מפלט מן המציאות אלא מתעקשת להביט בה דווקא במקומות קשים לשהייה. מבטה מופנה שוב ושוב אל מוקדים של אלימות, מלחמה והרס – מסרייבו ואוקראינה עד למלחמה העכשווית בישראל ובעזה. אצלה אין בכך משיכה נקודתית לנושא פוליטי "חם", אלא עמדה אתית ואמנותית עקבית: להתבונן בעוול באשר הוא, להכיר בפגיעוּת האנושית בכל מקום שבו היא נחשפת ולהעניק לה גוף, צבע ודימוי. בעבודותיה נפגשים עוולות העולם עם היופי ועם הפגיעוּת והשבריריות של הגוף ושל הטבע, בלי חשש לגעת במה שמודחק, מושתק ומאיים.
