מפגש בתוך מפגש, בית האמנים תל אביב, עד 5 בספטמבר

דמויות זרות ואנונימיות בבתי קפה בתל אביב, דיוקן עצמי ופרטים מתוך המרחב הביתי מופיעים בעבודותיה של רונית שחף בתערוכתה מפגש בתוך מפגש. העבודות – שמן על בד, שנוצרו בשנים 2024 – 2026 – מדמות קולאז' קונספטואלי מצויר, הנוצר מחיבור ומעיבוד של קטעי תצלומים בזמן ובחלל, בבתי קפה ובמרחב ביתה.

בתי הקפה התל אביביים המוקדמים במאה שעברה היוו מוקד תרבות מכונן ובהם התקיימו מפגשים של חבורות של משוררים, סופרים, שחקני תיאטרון וציירים (ראו גדעון עפרת, "געגועיי לבית-הקפה", 9.4.2020). בתי הקפה שימשו מרחב עבודה ומקור השראה לאנשי רוח. משנות ה-20 עד שנות ה-50 ציירים יצרו בהשראתם, ציירו את חזיתות המבנים ותיעדו מפגשים חברתיים ואת הדינמיקה המתרחשת בהם, ומנגד את בדידות והתכנסות היחיד. "בתי קפה הם עבורי נקודת מוצא למפגש חברתי ובו-זמנית הצצה למפגשים אחרים, לא מוכרים, לדמויות זרות ולאינטראקציה ביניהן", מעידה שחף.

הדמויות נלכדות על הבד במגוון פעולות: אכילה, שיחה, בהייה, הצצה, הגשה, צילום, שיחה בטלפון ועוד. חלקן מצוירות בדחיסות ובאינטנסיביות צבעונית; אחרות בשכבות דלילות המדמות צבעי מים. מחוות הגוף והתקשורת הבין-אישית מעבירות לעיתים קִרבה ולעיתים ניכור. "מפגש עם דמויות זרות מרחיק אותי מההֶקשר הרגשי ומאפשר לי חופש להרכיב סביבן סיפור חדש, מומצא, שמסקרן אותי, עד שהן עולות על הבד ואז אני נפרדת מהן", היא מספרת. דמויות ומוטיבים ציוריים שונים זוכים בהצפת המרחב בתאורת יום מודגשת, היוצרת משחקי גוונים וצללים, חושפת ומסתירה.

המרחב הביתי משמש אף הוא, כמו בתי הקפה, מקור השראה למחקר צורני וצבעוני שמוּשאיו הם פריטים כגון שטיחים, דגמי מרצפות וחפצים בעלי מרקמים מעומתים כמו סל פלסטיק לעומת בד מעובה. ציורי הדיוקן העצמי מציגים פרטים ממרחב הגן ומתארים פעולות יום-יומיות. האמנית מצוירת כמתבוננת וכמגלה צורות, המהוות רקע לצילום העצמי בנייד. בציורים קיימת תנועה בין פיגורציה לכתמיוּת מופשטת, ובין פרטים מעובדים לגולמיים, כשהעושר הצבעוני, הטקסטורות והדגמים המוטבעים על הבד מעצימים את החוויה.

אירית לוין אוצרת