לפני כמעט שנה, פתחתי את חממת האמנים הראשונה שלי בנווה שכטר, שמונה אמנים.יות מדהימים.ות וייחודיים.ות הצטרפו לתהליך מנקודת התחלה ברורה, העולם איך שאנחנו מכירים אותו משתנה בגלל המבול. איזו מחווה או תנועה הייתם מכניסים לתיבה כדי שתשתמר לדורות הבאים? באיזה סוג של קפסולה הייתם שומרים אותה כדי שהמשמעות שלה לא תאבד? ואיך נוכל להבטיח שכשיפתחו אותה, הם יצליחו אשכרה להבין ולפרש את התוכן שלה? התחלנו בתהליך לימודי עם המאסטריות אירנה גריצבסקיה, חן עמרם, יעל ביאגון-ציטרון, ענת דניאלי, רננה רז, איילת גולן, נטע וויזר ואוסי וולד והמאסטרים בר ירושלמי ודרור שובל שחלקו מהידע העצום שלהןם בהמון נדיבות וחכמה. לאחר מכן, כל אחד.ת מהאמנים.ות יצא למחקר שונה ומעמיק, הביא במלואו את העולם שלו.ה ובמובן מסויים גם מאוד יצא מאיזור הנוחות שלו.ה, זה היה ניסוי מעניין להביא המון יוצרי עבודות חיות ליצור עבודות אל זמניות:) ביחד ולחוד, יצרו ועדיין יוצרים פרויקטים מדהימים, מעוררים וסופר יצירתיים. ביום שלישי הקרוב ב18:00 נרים כוסית לחגוג ולציין את הנקודה שאנחנו נמצאים בה כעת, עם פרויקטים שכבר די מוגמרים וחלקם שהם עדיין בעיצומו של התהליך, נחלוק ונספר אותם קצת לעולם, מאוד אשמח שתגיעו לטעום מהיופי שהמטורפים.ות האלה עשו ועדיין עושים במהלך השנה האחרונה. זכות וכבוד עבורי לעבוד לצידןם, ללמוד מהןם ולהתמלא בהשראה אינסופית.
