רות וינשטיין פאפוריש מציגה סדרת ציורים וקולאז’ים שנוצרו בשנים האחרונות, העוסקים במקומה של האישה בעולם הנשלט בידי מוסכמות ודימויים גבריים. זהו נושא המלווה את יצירתה לאורך שנים, וכעת הוא מתגבש לכדי אמירה אמנותית שיש בה ביקורת חברתית, הומור ואירוניה.
חלק מן העבודות מבוססות על דימויים שנלקחו מגיליונות ישנים של השבועון העולם הזה, שהִרבה להציג נשים, במיוחד על שעריו, כאובייקטים של תשוקה וכחלק מתרבות חזותית שנועדה לשרת את הפנטזיה הגברית. וינשטיין פאפוריש חוזרת אל אותם דימויים, גוזרת, מדביקה ומציירת עליהם, ובכך מפקיעה אותם מהֶקשרם המקורי ומעניקה להם משמעות חדשה. העבודות מוצגות על גבי עמוד מודעות עגול, המזכיר את לוחות הפרסום העירוניים של פעם. אופן הצגה זה מחזיר את הדימויים אל המרחב הציבורי שממנו צמחו, אך הפעם מתוך מבט נשי, ביקורתי ומפוכח.
שפתה הציורית של וינשטיין פאפוריש נושאת אופי נאיבי, כמעט ילדי, המתאפיין בקו חופשי, בפשטות צורנית ובישירות של ההבעה. אולם, מאחורי החזות התמימה לכאורה מסתתרת עמדה בוגרת, חדה ולעיתים נוקבת. המתח שבין תמימות צורנית לתוכן מורכב הוא אחד המרכיבים המרכזיים ביצירתה. דווקא ההומור, המשחקיוּת והרוח הילדית המרחפת מעל העבודות מאפשרים לצופה להתקרב אל נושאים טעונים וכואבים מבלי להירתע מהם. באמצעות השילוב שבין ציור לקולאז', בין זיכרון תרבותי למציאות עכשווית, יוצרת האמנית מרחב שבו הדימוי הנשי חדל להיות מושא פסיבי למבט הגברי והופך לכלי של התבוננות, ביקורת ושאלת שאלות. התערוכה מציעה מבט אישי ונוקב על ייצוג האישה בתרבות החזותית, ועל הפער שבין האופן שבו נשים הוצגו במהלך השנים לבין יכולתן להגדיר מחדש את דמותן ואת מקומן.
עריכת לשון: ד"ר עמית קמה
