נתן אלתרמן, מגדולי הכותבים בעברית, אם לא הגדול שבהם, הלך לעולמו לפני 55 שנה והותיר אחריו רשימה אינסופית של נכסי צאן ברזל בלתי נשכחים: ״פגישה לאין קץ״, ״ליל חניה״, ״ערב עירוני״, ״אליפלט״, ״כלניות״, ״עוד חוזר הניגון״, ״שיר העמק״ ועוד ועוד ועוד. יצירתו נטועה עמוק כל כך בדברי ימי התרבות המקומית, עד כי נדמה שלא ברור מה מגדיר את מה — אלתרמן את המילה העברית, או להיפך.
במופע חדש, איה כורם לא רק מבצעת רבים ואהובים מהשירים ההם, אלא גם עונה להם בשירים חדשים מקוריים משלה: תשובה נשית ועדכנית לפזמונים האהובים שחלקם נכתבו לפני כמעט מאה שנה.
כורם אחראית על הטקסטים — שירים המתכתבים עם השירים ההם, המעניקים זווית ראייה חדשה או מענה נשי חצוף למונולוג הגברי כל כך של אלתרמן על אהבה, חיים ומוות. על הלחנים והעיבודים המוזיקליים — אדם בן אמיתי, שותפה הקבוע לחיים וליצירה של כורם.
המופע ״עלינו לא שרים שירים״ כולל ״שיחות״ בין הישן לחדש — ״ניגון עתיק״ זוכה לתשובה מצמיתה, מפי האישה שנמצאת בתוך הבית הבוער, וגם — גרסה עדכנית ל״ליל חניה״, רק הפעם של הנשים שנותרות בעורף, אלה שאיש לא יכתוב עליהן שירי הלל ורעות קרב.
כורם ובן אמיתי, יצרו מופע שהוא גם, אבל לא רק, נוסטלגיה יפהפייה לארץ ישראל הישנה והטובה. מופע המיועד לא רק לכל מי שמתגעגע, אלא שמציע גם מן הכאן והעכשיו — ישראל, 2026 על כל האהבה והיופי, הכאב והאבל.
*המופע הוא חלק מסדרת "מִלִּים וְרוּחַ".
