שנות דור

בימי הכיבוש הנאצי של פולין, סטאך וחבריו מארגנים פעולות חבלה קטנות ברכבות המובילות אספקה לצבא הפולש. כאשר הפעולות האלו מסתיימות בלא כלום, מוצא עצמו סטאך, בעצם נער בגיל תיכון, אבל בלי שום יכולת ללמוד, כפועל בבית חרושת לרהיטים. העובדים מחולקים לשלוש קבוצות – קומוניסטים, לאומניים ומשת"פים. כאשר סטאך מחליט להצטרף למחתרת האדומה, פחות בגלל אידיאולוגיה ויותר בזכות קסמה של דורותיאה, הם מצטווים לסייע לאחד מראשי המחתרת הלכוד בתוך הגטו היהודי בוורשה, בשיאו של המרד. אירועים אלו עתידים ללמד את סטאך את השלכותיה של בחירה אידיאולוגית. כבר בסרט הביכורים שלו, הפרק הראשון בטרילוגיית המלחמה (אחריו יבואו "קאנאל" ו"פנינים ואפר"), הוכיח ויידה את כישרונו. ויידה מתנתק מהריאליזם הסוציאליסטי, בשנים הראשונות לאחר מותו של סטאלין, ומגיש דמויות שיש בהן יותר מאשר פלקט אידיאולוגי. את האבחנות החדות שלו הוא משלח לחלל באמצעים קולנועיים – באופן שבו הרקע מספר את הסיפור: החיים הנמשכים כרגיל על רקע הגטו העשן, היהודים המובלים לעבודת כפיה בזמן שהגיבורים עוסקים בענייניהם וכו'. התוצאה היא אבן דרך בקולנוע הפולני לאחר מלה"ע השנייה.