גיבור

לפני 2200 שנה היתה סין מחולקת לשבע קיסרויות. קיסר החבל הצפוני חלם על איחודן של הממלכות תחת דיגלו, ושאפתנותו הובילה את יריביו לשרשרת של ניסיונות התנקשות בחייו. רק שלושה לוחמים סיכנו אותו באמת וחוזה הוצא על ראשם - משימה יומרנית שאיש לא העז ליטול אותה על כתפיו. עשר שנים אח"כ מגיע לארמון לוחם אלמוני המודיע לקיסר כי המשימה הושלמה. אפילו הוכחות יש לו: כלי הנשק של המובסים. בפלאשבקים עולים סיפורי ניצחונותיו. כמובן שכלום לא כל כך פשוט ובמהלך הסרט עוד תזדמנה לכולנו הפתעות שונות ומשונות וסיפורים בתוך הסיפורים... ז'אנג יימו, יחד עם צ'ן קאיגה - שניהם בני הדור החמישי - נחשב היום לבכיר במאי סין. את הרקורד שלו בנה החל מהמחצית השנייה של שנות ה-80' בזכות סרטים כמו "שדות החיטה האדומים", "ז'ו דו", "הפנסים האדומים", "הסיפור של קיו ז'ו", "הדרך הביתה" ועוד. עכשיו, בשיא בשלותו היצירתית, הוא מביא לנו את אחת ההפקות הנוצצות ביותר שנעשו ב-2002 מחוץ לארה"ב. אבל ככל שהסרט יהיה מסוגנן ומעורר השראה - אחרי ככלות הכל, לכריסטופר דויל יש קרדיט על הצלום - לא תרועות רמות וברק חיצוני מעניינים את ז'אנג. "גיבור" הוא אמנם סרט אמנויות לחימה בנוסח "נמר דרקון" ושות' אבל בין כל האפקטים המיוחדים וההילוכים האיטיים, מעבר לכל ההשקעה הכספית האדירה, זהו סרט על אינדוידואליזם ועל הצורך באחדות; וגם על אהבה-קנאה-נאמנות-תככנות ושאר יצרים שיעזרו לכם להיצמד למושבכם (ואף לפעור פה בהתלהבות ברגעים מסויימים).