אנחנו אוהבים את וונג קאר ווי ואנחנו אוהבים סיפורים על תשוקה שלא מתממשת.
בהונג קונג של תחילת שנות השישים, צ’או וגברת צ’אן עוברים לגור בבניין צפוף. עם הזמן הם מגלים שבני זוגם מנהלים רומן. מתוך הכאב הזה נולד קשר עדין ושברירי שמלא בכמיהה ובחום אנושי שמבקש לפרוץ החוצה.
וונג קאר ווי יודע להפוך רגעים יומיומיים לשירה קולנועית. מבט חטוף במסדרון, ארוחת נודלס לילית או חליפה שמתחלפת מדי יום – כולם הופכים לכלי לביטוי עולמם הפנימי של הדמויות וללב הפצוע שלהן. התוצאה היא סרט מהפנט, חושני ונוגע ללב שנשאר עם הצופה הרבה אחרי שהמסך מחשיך.
