לפני שאסטריד לינדגרן הפכה לשם מוכר בכל בית כמי שהדליקה את דמיונם של דורות ילדים ברחבי העולם עם מעלליה של בילבי, היא הייתה עקרת בית בורגנית, אם לשניים בשטוקהולם השלווה. עם פרוץ המלחמה ב-1939, היא לוקחת מחברת קטנה ומתחילה בכתיבת יומן: מלקטת רשמים, מדביקה ידיעות חדשותיות ומציעה מקור ראשוני לאופן בו נחוותה המלחמה מהמקום השלו ביותר באירופה, לכאורה. עם גיבוש תפיסת העולם ההומניסטית שלה מתבהרת לה ההבנה המצמיתה כי בסוף מתרגלים לכל. שחזורים תקופתיים מרהיבים המשולבים בעדויות של שלושה דורות ממשפחת לינדגרן, מעצבים פרופיל מפתיע של יוצרת בהתהוות, שניסיונה להציב אלטרנטיבה לרוע המוחלט ולקריסת הערכים האנושיים וכן לגבור על המשברים האישיים בחייה הולידה את אחת הדמויות האנרכיסטיות והחופשיות ביותר בספרות העולמית.
