26 שנה אחרי שמסעדת אורנה ואלה נפתחה ברחוב שינקין והפכה למוסד קולינרי תל אביבי מצליח, מחליטות אורנה אגמון ואלה שיין לסגור את מפעל חייהן המשותף. בשבוע האחרון לפעילות המקום מתלווה אליהן הבמאי תומר הימן, שעבד בשנים הראשונות של המסעדה. הדינמיקה האינטנסיבית המלווה את הימים האחרונים והפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, מייצרת שיחות אינטימיות וחד-פעמיות. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים נחשפת במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור.
