מערכת היחסים של האמנית נונה לילה מגד עם מוטיב האלה החלה בשנות ה-90. לדבריה, האלוהות הנשית נגלתה אליה ומאז הפכה לציר מרכזי ביצירתה. נונה חוזרת ומפסלת צלמיות מגוונות של האלה, המייצגות היבטים שונים של אלוהות זו, ובהם הזיקה לאמא אדמה ומחזוריות הטבע והחיים. הצלמיות כולן עשויות מאדמה בטכניקות שונות, מתוך שאיפה כי נוכחותן תעורר מחדש את הקשר המאוזן עם האדמה ועם העוצמה הנשית.