מאת: אוהד נהרין בשיתוף אריאל כהן | ביצוע: להקת מחול בת-שבע
למומו יש שתי נשמות – האחת כמו שאובה ממעמקי האדמה, נשמה שמקפלת בתוכה ארכיטיפים ומיתוסים של גבריות מלוכדת וגולמית,
והאחרת מצויה בחיפוש תמידי אחר די-אן-אי אישי ומובחן. האחת פועלת כמעין כוח כבידה עצמאי שאינו תלוי בדבר, והאחרת מורכבת מגופים שנעים סביב אותו כוח – מתרחקים ממנו, נמשכים אליו, מפנים מקום לרכות הכרחית ולפורקן.
