מאת: פדריקו גרסיה לורקה
תרגום: רבקה משולח
בימוי: אתי רזניק
תאורה: יהונתן גורפיל
הדרכת טקסט: לאה ווהל סגל
מתוך מבוא למחזה מאת אלאן ג'וזף ןחואן קואז'רו -
מחזה על עריצות ועל חוסר סבלנות
בבית אנדלוסי סגור, ביתה של ברנרדה אלבה, מתחיל ונגמר הסיפור שמתחיל ונגמר באבל, מתחיל ונגמר בשקט ומתחיל ונגמר במוות.
לורקה הגדיר את מחזהו כ"דרמה של נשים בכפרי ספרד" ובעצם "דוקומנט מצולם" שהוא אלגורה פוליטית וחברתית לספרד.
זוהי יצירת מופת על סמליות עמוקה (למרות הריאליזם).
זהו מחזהו האחרון של פדריקו גרסיה לורקה. נכתב ב-1936, חודשים ספורים לפני הרצחו ע"י הפשיסטים במלחמת האזרחים בספרד.
מחזה על עריצות, קנאה ויצרים ומעל הכל על מאבק נואש לחופש וחלומות על חיים אחרים.
ברנרדה, אלמנה המטילה שלטון עריצות על חמש בנותיה הרווקות, ישישה שנטרפה דעתה ומשרתת - 8 נשים ללא גבר, כלואות בגיהנום אילם וקר, קבר של אנשים חיים תחת שמש אוגוסט צורבת באנדלוסיה.
בהשתתפות תלמידות השנה השלישית, מחזור ס"ה:
עדי אבידר / שיר בריק, טליה בנימין, נוי ברדוגו, נועם סול ברוך, חנה ברנשטיין, סופיה טראונצקי, עדן לוי, אודליה כחול, רוני נדלר, נועה רובנוביץ' / אורטל תמים
