עוץ לי גוץ לי

לא תותר כניסת מאחרים

מאת: אברהם שלונסקי
מוסיקה: דובי זלצר
בימוי: ארז שפריר עפ רוני פינקוביץ זל 
תפאורה ותלבושות: רות דר
עיבודים: ערן דינור
ניהול מוסיקלי ועיבודים: נדב רובינשטיין
תאורה: אורי מורג עפ פליס רוס
תנועה: ארז שפריר

משתתפים: רמי ברוך/ערן מור, נדב נייטס/גלעד שמואלי, אלון סנדלר/דוד בילנקה, אלי גורנשטיין/שמחה ברבירו, ירדן ניקפהמה/נוי הלפרין, איה שבא/נעמה שטרית, עירית קפלן/כנרת לימוני, שהם שיינר/דודו ניב, טל וייס/עופרי ביטרמן.

*עפ גרסת ההצגה המקורית של יוסי יזרעאלי

האגדה "עוץ לי גוץ לי" מרימה את המסך מעל עולם שבו דלות וחלום נלחמים זה בזה. טוחן עני, שאפסה תקוותו, משליך את יהבו על סיפור נועז: הוא מציג את בתו בפני המלך כמי שביכולתה לחולל פלא ולשזור זהב מקש. המלך שידיו רועדות מן המשבר הכספי המכרסם בממלכתו—אוחז בסיפור כאיש טובע הנאחז בקרש. הוא כולא את הנערה בת החן בחדר אפל, מציף אותו בערימות קש ומצווה עליה להוכיח את כוחה ולהפוך את העלוב לנוצץ, את הפשוט ליקרת ערך. והנה, ברגע שבו התקווה האחרונה כמעט נכבית, מגיח מן הצללים שדון קטן תזזיתי, ערמומי, עטוף מסתורין ומציע לה עסקה: סיוע תמורת מנחות זעירות. היא, המותשת מפחד, נענית לו. אבל העסקאות עם יצורי הלילה לעולם אינן מסתיימות בנחת. כשכל מתנותיה תמו, מבקש השדון את הדבר היקר מכול: את בנה הבכור, לכשייוולד.
הזמן עושה את שלו, הילד מגיח אל העולם, וההבטחה העתיקה שבה לרדוף אותה. השדון מגיע בשובן של מילותיו ומבקש לממש את הדין. אך בתוך האפלה הוא מציע לה שביב חסד: אם תצליח לנחש את שמו האמיתי שם כמוס ורב כוח יוותר על תביעתו.

כך ניצבת היא במבחן האחרון, בין ייאוש לתקווה, בין גורל נחתם לבין האפשרות לפרום אותו בשם אחד בלבד.